המילים החמות שלכם

הדס, ינון ונועם הקטן כותבים (לאחר ליווי בלידה):

חופית,
בדרך כלל נוטים לחשוב על דולות ככאלה שבאות עם לידה טבעית, גישה פחות רפואית ללידה (וגם כאלה שלובשות של :)), אבל הלידה שלנו הראתה לנו שדווקא בלידה שבה התכנית המקורית משתבשת, בלידה שהיא כנראה רחוקה מטבעית, היה כל כך נחוץ שתהיי שם.
יכולנו לגמרי להיות עצמנו איתך, קצת המומים, קצת נזקקים, הרבה מבולבלים. יכולנו להתמסר לגמרי לצרכים שלנו באותו הרגע. אם זה לבכות, לישון, לצחוק או סתם לבהות. 
וגם אחר כך, שהיית שם בשבילנו בימים הראשונים והמבולבלים האלה, שמרגישים כאילו נחתת בבת אחת על פלנטה אחרת ואתה לא לגמרי מבין את החוקים שלה, סיפרת לנו בדיוק מה הולך להיות ומפת הדרכים עזרה לנו להרגיש פחות מבולבלים.
אז רצינו לתת לך משהו קטן שיזכיר גם מהלידות המוזרות, המבלבלות, הארוכות והמשונות יוצאים פרחים יפים (גם אם משונים).
תודה,
נועם, הדס וינון






















________________________________________________________________

דפניאל, גיא ומיכאל הקטן כותבים (לאחר ליווי בלידה):

חופית היקרה,
ליווית אותנו בתהליך הכי משמעותי שלנו 
כזוג, כיחידים וכעת כהורים ומשפחה.
העדינות, התבונה, הנסיון והרגישות שלך הפכו חוויה 
לא מוכרת שידענו עליה מעט - לאירוע מכונן בחיינו 
שצלחנו בביטחון. 

תודה - זה הכל בזכותך!

אוהבים מאוד - דפניאל, גיא ומיכאל

















________________________________________________________________

צליל, אורן ורותם הקטן כותבים (לאחר ליווי בלידה):
חופיתי, 

"באת אליי את עיניי לפקוח
וגופך לי מבט וחלון וראי
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים..."

משהו קטן "חומרי", ומשהו קטן לנפש, בדיוק כפי שהיית עבורי - 
מגע. הומאופטיה. החזקת הגוף - חומר.

ועידוד. איזון. פרופורציה. העמקה - לנפש. 
חופיתי, את כה ראויה לתפקידך, והיית לנו כל כך מדוייקת. כבר מהשיחה הראשונה ידעתי שאמצא בך בית, וצדקתי. את בית לכל יולדת, ולי...
תודה, תודה שבאת אליי בחושך להראות לי את כל הדברים. 
יצא אור גדול.

נתראה ב - no 2,
אוהבים מאוד 
אורן, צליל ורותם























_______________________________________________________________

רוני ואבישי כותבים (לאחר ליווי בלידה):

חופית יקרה ואהובה,

אין מילים שבאמת יוכלו לתאר את הכרת התודה העמוקה שאנחנו חשים על כך שהצטרפת אלינו למסע לידתו של בר, חיזקת אותנו כל הדרך והיית מדויקת להפליא.
עזרת לנו להגשים חלום גדול – לידה רגועה ומלאת הקשבה. תיקון אדיר בשביל שנינו, כל אחד וצרכיו, מהלידה הראשונה.
ברגישות ועדינות, חיברת אותנו לרצונות שלנו, לפחדים שלנו, והכי חשוב, זה לזו.

תודה לך על רגעים קסומים אלו,


אוהבים,
רוני ואבישי

















__________________________________________________________________


גד, נטע ולביא הקטן כותבים (לאחר ליווי בלידה):

חופית יקרה עד מאוד,

אמנם לקח לנו כמעט ארבעה וחצי חודשים, אבל למילים מהותיות לעיתים לוקח זמן להיכתב...
אנחנו רוצים להודות לך, מעומק הלב, על הליווי המסור, והכה מדויק עבורנו, לפני הלידה, לאחריה, ובמיוחד במהלכה. קבענו להפגש כי התחברנו מאוד לכל הכתוב באתר שלך, וקיווינו שנרגיש כך גם פנים מול פנים. המפגש הראשוני איתך בעיקר נסך בנו תחושה של רוגע, רוגע כזה שמרגיש בדיוק מה שצריך סביב הלידה הקרבה.. :). ביום הלידה, עצם הידיעה שאת שם עבורנו, עוד לפני שהגעת, היה כל כך טוב. הרגשנו כל כך מוחזקים על ידך עוד בשלב שיחות הטלפון וההתכתבויות... וברגע שהגעת - יקירה... אין מה לומר. לא סתם אחת המסקנות המשמעותיות שלנו מהלידה המדהימה שעברנו, היא - "דולה, דולה, דולה!!!". חלק מסיפור הלידה כפי שאנחנו מספרים אותו, הוא - "ואז חופית, הדולה שלנו, הגיעה, ועשתה קסמים...". כך זה נחווה עבורנו. פיזרת מן אבקת פיות בחדר, עטפת אותנו בעוד מעטפת נוספת של שלווה, ובתוך חצי שעה קפצנו מפתיחה של 3.5 לפתיחה מלאה... לא קסם..? וזה לא שלא היו קשיים לאורכה, וזה לא שהתנהלה בדיוק כמו בפנטזיות, אבל זה בדיוק העניין - ההכנה שלך אפשרה לנו לקבל בגמישות ובאהבה שינויים ומצבים בלתי צפויים, ולצאת מהלידה מאושרים ומסופקים לא פחות מאשר אם כן היתה מתנהלת כמו בחלומות הכי פרועים שלנו...
כמה נכונה לנו היתה הבחירה בך. "לידה קשובה" זה בדיוק זה, בכל כך הרבה רמות.
תודה שהיית שם עבורנו ואיתנו, בלידה של הגור המופלא שלנו. הוא כבר שמע ועוד ישמע עלייך רבות. :)

אוהבים מאוד, ושולחים חיבוק גדול,
גד, נטע ולביא


__________________________________________________________________


רוני, אלון וזיו הקטנה כותבים (לאחר קורס הכנה):

חופיתוש האהובה!

אין מילים שיוכלו לתאר את כמות ההערכה והאהבה שאנו חשים כלפיך..
רצינו להודות לך על הכנה מצויינת (!!) שבהחלט הכינה אותנו לרגע הכי מדהים ומשמעותי שיכולנו בכלל לדמיין
אז בהזדמנות זו גם חג שמח לך ולכל משפחתך המדהימה,
וכמובן מאחלים לך עוד ערמות של אוקסיטוצין לכל החיים J

אוהבים!


רוני ואלון וכמובן זיוצ'וק





















__________________________________________________________________

טלי כותבת (לאחר ליווי בלידה):


חופית,
לא יכולתי לאחל לעצמי לידה טובה יותר.

מי היה מאמין שאלד ככה? לידה טבעית, חוויה עוצמתית, שמאנית כמעט, משנת חיים. לא אשכח אותה לעולם.
אני זוקפת את כל זה לזכותך. לזכות הליווי הצמוד, החם והרגוע, המכבד והאינטליגנטי. לזכות המקצועיות שלך שנוסכת המון ביטחון. היית כמו מורת דרך וותיקה ובקיאה שידעה להוביל אותי באלגנטיות וברגישות בדרך מפותלת ולא נודעת (עבורי).

ידעת בדיוק איך לעודד אותי ולחזק ולתמוך - מהפגישה הראשונה שלנו ועד חדר הלידה: גם ברגעים הכי קשים, כשצירי הלחץ נמשכו עד אינסוף ואני הגעתי אל סף ייאוש. גם לפני כן: ידעת איך להרגיע אותי, למשל כשהתחלתי לחשוש מלידת בזק ביתית, ועם זאת לא זלזלת לרגע בחרדות שלי.


הרגישות שלך לאחר ולמרחב שלו היא תכונה נדירה. יכולת ההקשבה שלך מעוררת הערצה. לאורך כל הדרך ידעת להתערב בדיוק איפה שמתאים ולחילופין לשמור מרחק כשצריך. ההגדרה של מה שאת עושה כ"לידה קשובה" היא מדויקת. הליווי שלך מרומם את חוויית הלידה למקום הוליסטי, אינדיווידואלי, פיזי ורוחני בו זמנית. אני מאחלת לכל מי שאני מכירה דולה כמוך.


תודה עד סוף העולם ובחזרה,


טלי שמיר
__________________________________________________________________

נועה, יובל ונעמי הקטנה כותבים (לאחר ליווי בלידה):

חופית,
אין מילים לומר ולהכיל את גודל התודה על הליווי, ההכלה, האהבה והתמיכה ועל התפקיד המשמעותי שמילאת במסע של נעמי בדרך לעולם...
היית הילד עם האצבע בסכר שהציל מהתפרקות ברגעים של כאב, העוגן בתוך סערת הרגשות ואי של שפיות בתוך חוויה מוטרפת...



תודה ענקית
ולהתראות בילד/ה הבא/ה,
נועה, יובל ונעמי


















______________________________________________________________


מאשה כותבת (לאחר ליווי בלידה):

חופית היקרה,

כבר עבר זמן מאז הלידה אבל אותך לא אשכח לעולם!
נפגשנו מספר חודשים לפני הלידה ונתת לי את הבטחון, הכלים והאינפורמציה המלאה להתכונן לדבר הכי גדול שקרה לי בחיים - לידת בני!
היית קשובה, נעימה, מקצועית וסבלנית מאוד. הכנת אותי ונתת לי את כל מה שהייתי צריכה לקראת הלידה.
הרגשתי איתך הכי נוח והכי אינטימי שאפשר וזה בדיוק מה שהייתי צריכה.
הגעת ללידה בהתרעה קצרה ונתת לי את כל הבטחון למרות כל העניינים הסבוכים שהיו מסביב.
הרגעת אותי והתמודדת בגבורה אל מול ההתנגדויות שהיו מסביב. שמרת עלי כמו לביאה ששומרת על הגורים שלה!

חווית הלידה הייתה נראית אחרת לגמרי אם לא היית איתי שם, וזה לא היה פשוט להתמודד מול רופאים שבקשו לעשות ההפך ממה שאני ואת רצינו שיקרה.
לידה זה תהליך לא ברור עם הרבה הפתעות בדרך ואת היית שם לצידי, מרגיעה, נוגעת, רגישה לכל בקשה וצורך שלי.

בזכותך ילדתי בלידה רגילה ולא בקיסרי וזה בכלל לא מובן מאילו כי היינו צריכות להתמודד מול מערכת שלמה של רופאים ומיילדות שחשבו אחרת.
בזכותך הנקתי מיד ללא בעיה והמשכתי להניק גם אחרי הלידה בהצלחה גדולה. 
אין לי ולבני מספיק מילים להודות לך על מה שעשית עבורינו, תמיד תהיי בליבי!!!

אוהבת, מעריכה ומחבקת



מאשה

____________________________________________________________________________

הדס כותבת (לאחר ליווי B.O.T  וליווי בלידה):

חופית,
רמת האדרנלין בגוף כבר ירדה מזמן, אבל בכל לילה לפני השינה מתנגן אצלי בראש סרט הלידה של אורי. הסרט הזה הוא סרט טוב, סרט מרגש, עוצמתי ואני מנסה להקליט כל דקה בו כדי לא לשכוח אותו לעולם. לך יש חלק גדול מאוד בכתיבת התסריט, ועל כך אהיה אסירת תודה לך לנצח.

כשנפגשנו לפני מספר חודשים הייתי בגדול מפוחדת. מפוחדת מהלידה, מפוחדת מההריון, מפוחדת מהכל. בשיחות איתך הקשבת, תמכת ייעצת אבל בעיקר שאלת שאלות מאוד חשובות. עזרת לי להבין מה אני רוצה שיקרה ואיך אני יכולה להגיע לשם. גרמת לי להבין מה מקורות הכוח הפנימיים שלי ולימדת אותי שיעור לחיים. לכל אורך הדרך הקפדת לשאול את השאלות ולהזכיר לי שהתשובות הן שלי בלבד, גם אם יכולות להיות תשובות אחרות. אני מעריכה את זה מאוד.

במהלך הלידה היית שם בדיוק כשהייתי צריכה. תומכת, מעסה, מעודדת. מרוחקת כשביקשתי. הכנסת אדם שלישי לחוויה כל כך אינטימית היא לא דבר של מה בכך בשבילי. איתך הכל הרגיש טבעי ונכון.

אין לי מילים להודות לך על שעזרת לי ליצור לעצמי, לאורי ולכל המשפחה חווית כניסה לעולם חיובית, הטובה ביותר שיכולתי לבקש. אני בטוחה שהחוויה הזו השליכה גם על הימים הראשונים בחייה של אורי שעברו עלינו באופן שקט יחסית. תודה גם על הקשב והסבלנות בימים שלפני הלידה, כשכמו כל הריונית לחוצה רציתי לוודא ולבדוק ולוודא.

מאחלת לך את כל הטוב והרבה הצלחה במקצוע שעכשיו אני מבינה שהוא סוג של שליחות. את ממלאת אותה בהצלחה רבה. מבטיחה שנתראה שוב אם אחליט ללכת על ילד נוסף... :).
 ובינתיים, נשיקות רבות וחיבוק גדול,

תודה,
הדס        


                 

















_______________________________________________________________________

שירה, דדי ושליו הקטן כותבים (לאחר ליווי בלידה):
 חופית היקרה לנו כל כך,
כותבים לך קצת יותר משבועיים אחרי הלידה, אחרי האירוע המשמעותי ביותר שחווינו שנינו, אחרי שהיקר ביותר נכנס לחיינו, בליווי ובתמיכה שלך.

נכנסת לחיינו ברגע הכי אינטימי, הכי מיוחד, הכי מרגש. כל כך פחדתי ממנו לפני, וכשהייתי שם, חשתי בטוחה, גם בזכותך.
את השתלבת בכזו נתינה שלמה, בטחון ואהבה ואנחנו הצלחנו לבטוח בך, להעזר ולהתמסר לחלוטין.

חווית הלידה, הייתה נראית אחרת בלעדייך, הצטרפת באופן טבעי ושלם למעגל התמיכה, ההגנה והרוגע שאני ושליו היינו זקוקים כל כך.  
תהליך של לידה, זהו ממש מסע, דרך לא סלולה ולא ברורה כלל.

את היית לצידי ולצידינו: המגע המרגיע והמכוונן כל כך, העיניים הרגישות והטובות, המילים החמות והאמונה בי ובנו, עזרו לנו להפוך את המסע הזה לחוויה מעצימה וחיובית ואת הלידה ללידה שלנו, שאנו רצינו ובחרנו בה לאורך הדרך.

אנחנו מודים מאוד ואוהבים מאוד.
שירה, דדי ושליו






















_________________________________________________________________________



מרינה כותבת (לאחר ליווי B.O.T וליווי בלידה):

רוצה להגיד תודה,

על שהיית כל כך מכווננת אלי, כל כך מדויקת.
הקשבת, התבוננת והבנת למה אני זקוקה בשביל לחוש ביטחון ולצמוח.

בזכותך הגשמתי פנטזיה וילדתי בלידה טבעית ללא אפידורל, בלי לחוש כל צפייה ממך ללדת בצורה כזו או אחרת, רק תמיכה.
סייעת לי להקשיב לאינטואיציה שלי, עודדת אותי לארגן את הסביבה הפיזית שאני זקוקה לה ואפשרת לי גם לא להיות תלויה רק בסביבה.

בזכותך התאפשר לי להגשים גם את המשאלה היקרה לי ביותר, ולהניק.
היכן שחשתי תקועה פתחת בפני מרחב של אפשרויות.

הנוכחות שלך הייתה תומכת עבורי, מאפשרת עבור בעלי, נעימה לכל המשפחה המורחבת ומאפשרת שיתוף פעולה עם המיילדת, מה שיצר את אוירת השלווה שהייתה כל כך חשובה עבורי.

אין לי ואין לליאור הקטן שנולד בצורה נעימה כל כך, מספיק מילים להודות לך,

אוהבת ומעריכה תמיד,
מרינה

_________________________________________________________________________

אפרת (אמא של אורי היולדת), כותבת (לאחר ליווי B.O.T וליווי בלידה):

היי חופית,

רציתי להודות לך שוב על העזרה העצומה שנתת לי (ולאורי כמובן). הדברים שאמרת, צורת פעולתך ועצם נוכחותך הנעימה והנבונה השרתה עלי ביטחון ואיפשרו לי לעשות את חלקי בפרויקט, בעיקר מול המערכת. את וחסן הייתם צוות מנצח שכל אמא של יולדת יכולה רק להתברך בו. ותודה שהצלחת להכיל גם אותי איפה שהיה צריך ואפשר.

להתראות.
אפרת.
_________________________________________________________________________


דפנה כותבת (לאחר ליווי B.O.T  וליווי בלידה):
 
 חופית היקרה,
מנסה למצוא את המילים הנכונות להביע את מלוא הערכתי ואהבתי אלייך.
עברנו תקופה כה ארוכה יחד (כמעט שנה) בה היית עבורי הרבה יותר מאשר אשת מקצוע. היית עבורי גם חברה ואשת סוד. הרגשתי ממך תמיד הקשבה, תמיכה והכלה ללא שיפוטיות ועם מלוא הרגישות. אט אט סייעת לי לקלף את המגננות ולחשוף את הכאב מהלידה השקטה, לעבדו, להתמודד איתו ולעבור הלאה...

ליווית אותי ותמכת במהלך הטיפולים וההריון וכמובן היית שם עבורי בלידה של רותם, ככל שאפשרו לך...
תמיד ידעת לומר מילה טובה, לשאול את השאלה הנכונה, לחייך ולתת חיבוק תומך בעיתוי הנכון... (וכמובן בלידה: לעסות, לתת להריח, להרגיע, ולתמוך...)

את מקסימה ומיוחדת ודי קשה לי המחשבה שלא תמשיכי ללוות אותי הלאה באתגרי החיים...

אז תודה לך על הכל
אוהבת מאוד,
דפנה.





















___________________________________________________________________

דניאלה, עמית ועומר הקטן כותבים (לאחר ליווי בלידה):


שלום רב,

שמי דניאלה ריכטר גולדהכט, בת 31, ילדתי את בני המתוק עומר בשבוע 33 ויום. עומר נולד פג וזה הסיפור שלי:

לאחר יום ארוך שהתחיל בשעות הבוקר המוקדמות (5:00 לערך) עקב שיפוצים בדירתנו החדשה, לאחר שכל הפועלים הלכו והערב ירד, נכנסתי להתקלח, אכלתי ארוחת ערב כאשר אני צופה בסדרת הכתבות בערוץ 10 בנושא הפגייה בשניידר (אירוני משהו), נכנסתי למיטתי ותוך מספר רגעים הרגשתי שבטני מתהפכת והפתעה: ירדו לי המים.

רצתי לשירותים וראיתי כי מדובר בנוזל שקוף שאינו מפסיק לטפטף. מיד הבנתי. לא האמנתי, הרי זה מוקדם מדי, אני בדיוק סיימתי חודש שביעי להריון ועומר צפוי להגיח את העולם רק בעוד חודשיים!

הדבר הראשון שעשיתי היה לסמס לדולה שלי- חופית.

תיארתי לה את המצב והיא מיד התקשרה אליי והרגיעה אותי כי מדובר בירידת מים ושהיא מציעה לי להתארגן בנחת שניפגש בבית החולים.

אני ובעלי בדרכי לבית החולים, חופית כבר יצאה לדרך, נפרדתי שלום מהכלבים, לקחתי מגבת כחולה (שהרי אני מטפטפת בטירוף), תיק יום יום ואת קלסר מעקב ההיריון שלי. וזהו, שהרי לא הספקתי להכין אפילו תיק לבית החולים. לא הספקתי לעבור עם חופית על הנשימות ובכלל, הדבר הראשון שאמרתי לחופית כאשר נפגשנו בבית החולים הוא שזה לא הוגן כי אני לא למדתי איך ללדת.


חופית מיד אמרה לי שאני לא צריכה ללמוד שום דבר וכי נולדתי לזה, נולדתי לדעת איך ללדת. משפט מרגיע לכשעצמו.


הצירים מתחילים להופיע, עוברת בדיקות ותשאולים בבית החולים. חופית לצדי, בעלי המקסים עמית וכמובן אבא ואימא שלי, כאשר בהמשך הצטרפו גם הוריו של בעלי.

כולנו בשוק, אני בכלל חושבת כי מדובר בסרט הוליוודי וכי אני מדמיינת, אני לא באמת בבית החולים ועומדת ללדת.


הצירים מתגברים, מתחיל להיות קשה, לוחץ, לא נעים בכלל. חופית לידי, מסבירה לי איך לנשום ומבקשת שאקבל באהבה כל ציר, כל "גל" שכזה, שאתן לגוף להיפתח, לא להתנגד, לדעת שכל ציר מקדם אותי שלב קדימה ולכן אין מה להתנגד.

באופן מפתיע זה עזר. קבלתי באהבה כל ציר, בשלב מסוים כאשר הצירים התגברו וכבר נהייה קצת בלתי נסבל, כולם מנסים לעזור ולחזק אותי אבל אני מקשיבה רק לחופית. רק היא מבינה אותי, זה רק היא ואני.


 בסופו של דבר, הכניסו אותי לניתוח קיסרי חירום בגלל מצג עכוז, ותוך דקותיים עומר כבר היה בחוץ. לאם ולתינוק שלום.


עומר נולד במזל טוב ב- 24 לספטמבר, בשעה 2:00 לפנות בוקר, ערב ראש השנה.



כל חווית הלידה סה"כ הייתה טובה וזאת בזכות צוות מקצועי שכלל את חופית הדולה, משפחתי וצוות בלינסון. מרגע ירידת המים ועד רגע הלידה שהסתיימה בניתוח קיסרי חירום, חופית עמדה לצדי, כאשר היא מעודדת אותי לרוגע ושלווה, ולקבלת כל ציר באהבה. אין לי ספק שאילו חופית לא הייתה איתי ברגע קריטי זה, הכול היה נראה אחרת. את הצירים שרדתי אך ורק בזכותה. בזכות הנועם שלה, ההבנה, והידיעה שאשת מקצוע עומדת לצדי. עם יד על הלב, אני ממליצה לכל אחת לא לחשוב פעמיים ולבקש מחופית שתעמוד לצידה ברגעי הלידה, וכמובן שגם לפני ואחרי. חופית סיפקה לי תמיכה לפני הלידה, בלידה ואחריה ועל כן אני חבה לה המון. ממליצה בחום.




בהמון הערכה,


דניאלה, עמית ועומר גולדהכט
_________________________________________________________________________


רותי כותבת (לאחר ליווי B.O.T):

הי חופית,

אני לא יכולה להפרד בלי לכתוב לך כמה מילים!
תודה שעזרת לי להתחבר מחדש לתחושות ורגשות שהדחקתי.
על הסבלנות שלך, הפתיחות והנעימות שאיפשרו לי לגעת, ליצור ולשתף.
התבוננו יחד בחוויה הקשה שעברתי, את שאלת את השאלות הנכונות ואני אזרתי אומץ והסרתי כמה חסמים.
תודה שחיברת אותי מחדש לאמנות ולכוח שלה והזכרת לי כמה זה נכון לי לבטא את עצמי כך, לראות את הדברים מולי, לתת להם מילים ולהבין רבדים חדשים ונסתרים, להפתיע את עצמי.

כאבתי, כעסתי, הייתי נבוכה לפעמים, ולבסוף גם מצאתי את נקודות הכוח שבי והתרגשתי מהגילוי!

ברור לי שאל מסע הלידה הבא אני אגיע אחרת. קצת יותר חזקה, קצת יותר בטוחה ומשוחררת מעכבות, מוכנה לקבל חוסר שליטה ותמיכה.

תודה!


ומבטיחה לעדכן בהמשך..

רותי

_________________________________________________________________________


גל, רונן, בר וליבי הקטנה כותבים (לאחר ליווי בלידה):
חופית יקרה!
עבר שבוע מאחד האירועים המרגשים והמשמעותיים בחיי. שבוע מהלידה של ליבי.
אני מניחה שלכל אישה הרגעים האלו נחקקים בזיכרון ובתודעה לתמיד, לטוב או לרע.
למזלי הרגעים האלה זכורים לי כבר עכשיו כרגעים טובים, מדהימים ומעצימים.
אני מרגישה שלא יכולתי לבקש לידה טובה יותר. מי היה מאמין...
ההכנה שעשינו בפגישות עזרה לי להתמודד עם עצמי ברגעים הכואבים, ובאמת באתי מוכנה.
כשהגעת ללידה והנחת את הידיים שלך עלי לראשונה בזמן הציר, הכאב צנח והפך לנסבל יותר.
זה הרגיש פשוט נכון.
לאורך כל תהליך הלידה הרגשתי בנוח אתך, אמרת את הדברים הנכונים ברגעים הנכונים, נתת לי בטחון.
זכיתי ללידה טבעית ובריאה.
אני מרגישה צורך להגיד תודה אמיתית על חווית הלידה הזאת.
תודה על מי שאת. תודה שהיית שם איתי ונתת לי כלים להפוך את הלידה לכל כך טובה.
 
את בן אדם מדהים!
תמיד יישמר לך אצלי מקום בלב.

חיבוק גדול,
גל בגגון, וכל המשפחה – רונן, בר וליבי























__________________________________________________________________

מעיין, ליאור ואריאל הקטנה כותבים (לאחר קורס הכנה):
כבר מתחילת ההיריון ידענו שאנחנו רוצים להשתתף בקורס הכנה ללידה, אך במסגרת שונה מזו שמציעות קופות החולים השונות או בתי החולים וכו'. לאחר התייעצות עם זוג חברים שחשפו אותנו לאופציה להשתתף בקורס הכנה ללידה במסגרת יותר אישית ופרטנית עם חופית - החלטנו ללכת על זה. כך בדיוק דמיינתי את זה. לא בשבילנו כל הקורסים הקבוצתיים בהם זוגות יושבים על מזרנים ומתרגלים נשימות יחדיו. תמיד היה נראה לי תלוש מהמציאות J

אז כפי שכבר ציינתי, אל חופית הגענו דרך אותו זוג חברים שהמליצו לנו עליה. כבר משיחת הטלפון הראשונה עם חופית הרגשתי שאני ב"ידיים טובות". היא התאימה לנו את הקורס לפי צרכינו מבחינת מספר המפגשים, משך המפגשים ושעות המפגשים. המפגשים התקיימו אצלנו בבית, דבר שהיה מאוד נוח ונעים עבורנו (בעיקר עבורי – הריונית בסוף שמיני – תחילת תשיעי שקשה לה לזוז  J ). המפגשים היו מסודרים מאוד מבחינת התכנים. הרגשנו כי כל מה שדובר עליו – הוא רלוונטי וחשוב. התכנים עצמם הועברו בצורה הכי מקצועית ונעימה והיו לנו לעזר רב בשעת אמת (תכף נגיע גם לזה... J ). אחד הדברים שאהבתי אצל חופית (יש עוד דברים רבים אחרים, כן?) הוא שמורגש כי מחשבה רבה הושקעה עבור הקורס אותו היא מעבירה. התיקייה שהיא הכינה במיוחד עבורנו בשביל לרכז את כל החומר שמועבר בע"פ, ערכה קטנה ליולדת שכללה כל מיני אביזרים, דוגמיות של משחות, רפידות וכו'... הציוד איתו היא מגיעה ומדגימה עליו... ועוד ועוד..

אני יכולה להגיד שלאורך כל שלבי הלידה הליווי שקיבלנו מחופית - מעין "ריחף" מעלינו.. אם זה היה בשיטות טבעיות לזירוז שהיא חשפה אותנו בפניהן (אנשים – הלחיצות בצוואר ובכף היד עובדות!!! אמיתי!), או בחדר לידה כאשר המיילדת משתוקקת להעניק פיטוצין כי כך "הלידה תעוף" מהר יותר – והדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו אלה הטיפים להתמודדות מול הלחץ מצד הצוות הרפואי שחופית נתנה לנו, או ההצלחה בלהניק כבר בחדר לידה מבלי שום עזרה מהצוות שנכח בחדר – כי לחופית יש בובת תינוק איתה היא מגיעה לאחד המפגשים בו היא מדגימה כיצד תינוק אמור לינוק. ועוד ועוד... אלה רק מספר דוגמאות.

גם לאחר הלידה הרגשתי שחופית שם- שולחת מידי יום הודעות מתעניינות בשלומנו ואני הרגשתי בנוח להתייעץ איתה בדברים נוספים אחרים גם לאחר סיום המפגשים.

אנצל הזדמנות זו ואכתוב לך חופית יקירתי שוב – תודה ענקית מאיתנו. היית לנו לעזר רב ואנו שמחים על שבחרנו בך J

נמשיך כמובן להמליץ עלייך בחום..

באהבה רבה,

אריאל, ליאור ומעיין.
________________________________________________________________________
  
 גילי כותבת (לאחר ליווי B.O.T וליווי בלידה):
חשוב לי לשתף את סיפור הלידה השני שלי כי מבחנתי הוא לא פחות מתיקון. 3 שנים לפני כן עברתי לידה לא פשוטה וארוכה. שכללה ירידת מים וזירוז ועוד הסתבכויות במהלך ואחרי הלידה. נותרתי בטראומה, "חיה פצועה", הזמן לא ריפא. דיכאון. טיפול פסיכולוגי, טיפול זוגי. ואז בחרתי את חופית, שהיתה חברה שלי בימי המכללה, שתהיה הדולה שלי. דאגתי לעצמי לתמיכה. עברנו תהליך של עיבוד לידה אישי ויחד עם הבעל. נסגרו פצעים שהיו פתוחים 3 שנים למרות הטיפול הפסיכולוגי האינטנסיבי. הוספתי לזה גם מיילדת קרובת משפחה שלי. המון תמיכה, המון נכונות וכיוון לחויה שונה. בסיפור יש הרבה נקודות, שאני קוראת להן נקודות מפנה. נקודות בהן היעוץ והידע שקיבלתי מחופית, עשו הבדל והובילו לחוויה שבה אני בחרתי ללדת. אלה היו צמתים. אם הייתי הולכת בדרך ללא יעוץ, ללא הטלת ספק הייתי בקלות מגיעה לאותה חווית לידה ראשונה כואבת. לא נדרש הרבה והייתי יכולה בקלות למצוא את עצמי שם. מעבר לתמיכה בלידה עצמה, כל השיחות, ההקשבה, היעוץ, הידע המקצועי ושפיכת האור בנקודות קריטיות- הן שעשו את ההבדל. בברכת לידות עוצמתיות, גילי.

 ה 14.5.13, ערב שבועות- סוף סוף! יצאתי לחופשת מחלה ארוכה, לפני החל"ד המיוחל! לקחתי הרבה זמן חופש לפני, הייתי בתחושה שכל רגע אני יכולה ללדת. חשבתי שזה יקרה לפני שבוע 40. אלה היו שבועיים של סידורים וסימני "וי" עליהם. גם הדברים שרציתי להספיק לקנות ולהכין לפני הלידה וגם סידורים אחרונים של הבית החדש שלנו (!).נהנתי מאוד בשבועיים האלה, הייתי אפקטיבית, נחתי ובעיקר פשוט נהנתי! אפילו הרגשתי קצת שעדיין לא בא לי ללדת, אלה היו ימים מיוחדים ונדירים שלי לעצמי.

29.5- יום תאריך הלידה המשוער שלי ואני בביקורת, שבוע 40 בתל השומר. שעתיים שם והתבשרתי שהקטנה עדיין לא רוצה להגיח לאוויר העולם. אין סימנים מוקדמים, הכל ממש כרגיל. חזרתי הביתה עצובה ומתוסכלת. לא ידעתי לומר למה בדיוק. הרגשתי שזה יקח עוד הרבה זמן עד ללידה. התחלתי להרגיש שעמום ולראשונה ממש כבר רציתי ללדת... באמצע היום, פתאום בכי, התפרקות. שיחה עם חופית, שאומרת שצריך לקבל את כל הרגשות כמו שהם, אין רגש שהוא "לא בסדר". אנחנו מבינות יחד שהייתי צריכה לעבור את החוויה הזאת, כדי להרגיש מוכנה ועם רצון פנימי ללדת. בנתיים מתחילה לקרוא על שיטות לזירוז טבעי.

31.5 מתפנקת בשיאצו ודיקור אצל סמדר האהובה, משתדלת לעשות הליכה כל יום ובעיקר מחכה ומחכה לקטנה שלי! מדברת עם יפעת (המיילדת), היא מעדכנת שיש לה משמרת במוצ"ש. מוצ"ש דווקא מתאים לי, אני חושבת ביני ובין עצמי ואז מדווחת לקובי. אבל לא. זה לא קורה. מחליטה לשחרר.

1.6 מצליחה לשחרר! הולכים לים, המשפחה הקטנה שלנו.

2.6 ביקורת בתל השומר. לאחר 4 שעות מייגעות במחלקת הניטור, הרופא מחליט לאשפז אותי לזירוז בשל ירידה בדופק. אני ה מ ו מ ה! צריכה להוציא את הגדולה מהגן!... מתקשרת לקובי, שיצא מהעבודה דחוף ויוציא את הילדה. קובי נלחץ. מתקשרת לאמא שתערך בהתאם. מתקשרת לחופית וליפעת (איזה מזל שיש לי אותכן!). חופית מייעצת לבקש מוניטור נוסף לפני זירוז. נותנת טיפים לגבי נקודות לחיצה. יפעת מגיעה למחלקה. אנחנו מדברות ואני חוזרת שוב על זה שאני לא מוכנה לקבל זירוז! כל הזמן אני חושבת לעצמי- זה לא יכול להיגמר ככה... עשיתי הרבה עבודה עם עצמי, עם חופית, פסיכולוגית, בעלי, שיתפתי את ההורים... כ"כ הרבה עבודה, כדי לא לסיים את ההריון הזה בלידה עם זירוז כמו הלידה הקודמת. כדי לא להישאר עם משקעים. יפעת מרגיעה, מסכימה שיש לבקש עוד מוניטור. מבקשת להגיד לקובי להביא אוכל ושתיה ולדאוג למוניטור תקין! קובי מגיע, אנחנו מכוונים למוניטור תקין, גם בהתכווננות וגם ממש דרוכים לכל ירידה או סטיה מהנורמה. זה השתלם! אבל למרות זאת, לא מוכנים לשחרר אותי הביתה. משאת נפשי נכון לכרגע היא להגיע הביתה. אני מנסה לברר איזה בדיקות עוד יעשו לי עד הבוקר ומגלה שאף אחת. סתם לא רוצים לקחת אחריות. אני מדברת עם האחות. היא רומזת שאני יכולה להיות "מסורבת טיפול". אני מתעניינת עם חופית ויפעת ומתייעצת. מחליטה עם קובי שזה מתאים לנו. מוכנה לעשות הכל כדי להגיע הביתה, ובתנאי שלא נשקפת סכנה. הלא יאומן קורה- אני מגיעה הביתה!!! אם היו אומרים לי שככה יתהפך היום ואז יתהפך שוב- לא הייתי מאמינה. מרגישה שקרה כאן נס! ועוד הישג אישי קטן- לא לקחת דעת רופא כציווי אלוהים חיים. זאת הייתה תחושה מופלאה לומר לרופא "אני מבינה אותך, אבל בכל זאת אני הולכת". מבטיחה להיות קשובה לתנועות ולהגיע שוב אם יש חשש ולו הקטן ביותר. מבטיחה להגיע ב 7 בבוקר שוב. בדרך הביתה אני מתמלאת בעוצמה. אין ספק שעשיתי פה תיקון על החוויה הקודמת, לפחות בפן הזה. מגיעים הביתה מאוחר, מתחילה לארגן ולסדר, נשיקה לגדולה שלי, איזה כיף שזכיתי לראות אותה עוד קצת... הולכת להתקלח! בבית! אני וקובי מנסים לקדם את הצירים... ולישון. אני בקושי מצליחה להירדם בלילה. קולטת את האחריות שלקחתי על עצמי, להיות קשובה לתנועות עובר והרגעים עוברים עלי בהקשבה ודריכות. עד ש... 3 בבוקר, לא יאומן אבל מתחילים צירים! אני מתקשה להאמין! הנה זה קורה, לבד! אני יכולה לומר שפיללתי לצירים האלה (לא יאומן, אני, שרציתי לעשות הכל כדי להימנע מהם- אחת המסקנות שלי ושל חופית, ממתינה ומאושרת לקבלם).

3.6 07:00 בבוקר, מגיעים לתל השומר. עושים מוניטור ומחכים לרופא. הרופא הזה חביב ואופטימי. הוא אומר שיש פתיחה של 1.5 ס"מ, והוא מאמין שהגוף יצליח לפתח תהליך של לידה בעצמו ללא זירוז. אני מבקשת "סטריפינג" ואנחנו נוסעים הביתה. קצת סידורים בדרך. הולכת לישון צהריים. מתעוררת כל כמה דקות בגלל הצירים וממשיכה לישון. בשעה 16:00 קובי והגדולה הולכים לבריכה. ב 18:00 צירים חזקים. אחרי שעה שאני מודדת כל 5 דקות, אני מבקשת מקובי להגיע. מזעיקה את אמא. הכאבים מתגברים. שולחת הודעה לחופית וליפעת. חופית מתקשרת. אני וחופית מתלבטות אם לצאת לבי"ח או להמתין. מחליטות לדבר שוב עוד חצי שעה. חופית אומרת שנשמע שזה כבר הכיוון ללידה... J כשאמא באה היא קובעת- זה זה! הכאבים מתעצמים ואנחנו נוסעים. יש פקקים... קשה בנסיעה... מגיעים למיון נשים. ואז- מוניטור, 40 דקות זה מלא זמן.... הזמן לא עובר... אני כבר בשלב של צעקות, וכולם שומעים אותי. אבל למי איכפת! נכנסת לרופא, פתיחה של 2.5-3, מחיקה של 90%. לאור הכאבים עולים לחדר לידה. אני מספיקה לסמס ליפעת וחופית שמכאן והלאה יהיו בקשר עם קובי. חופית בדרך. נכנסת למקלחת, אומרים שזה מאוד עוזר... אז אומרים! אני מבקשת אפידורל, איך אפשר לכאוב כ"כ?! אני מנסה לדבר עם עצמי, כל מה שעבדתי עם חופית, לקבל את הצירים, לעודד את הקטנה, להאמין בה. 23:00 אפידורל! אחרי 10 דקות, אני מצליחה לפקוח את העיניים, מצליחה לנשום. נפסקו הרעידות, אפשר להפסיק להחזיק את הגוף כ":כ חזק. כשאני פוקחת את עיניי, אני רואה את קובי, חופית ויפעת. אני חושבת לעצמי- אני ממש ברת מזל! לא יאומן שאני בחדר לידה שבו כל האנשים מוכרים לי ובאים לי טוב! אנחנו קצת מדברים וצוחקים ואני משתדלת לנוח. מדי פעם חופית וקובי עוזרים לי להניע את הרגליים. אני בכל זאת מרגישה קצת צירים, אבל זה ממש נסבל.

4.6 עכשיו זה כבר ברור שזה יהיה התאריך של הלידה. קובי ידע וצדק. 02:30 יפעת נכנסת לבדיקה ומכריזה "פתיחה של 8-9!" אני המומה!!! כל הזמן הזה אני וקובי תוהים אם משהו בכלל מתרחש. וחופית ברוגע מסבירה שהנעימות והנינוחות בטוח מקדמים את הלידה, זה לא חייב להיות משהו שמרגישים בו פיזית.  יפעת מבקשת לקרוא לה בצירי לחץ. שמים לי מסכת חמצן, אבל הפעם זה בא לי טוב. עוברת שעה של צירים מאוד חזקים, שעה של התכנסות שלי פנימה. אני נושמת לצירים כמו שחופית לימדה ושומרת על קור רוח, למרות הכאב. מחליטה לחזק את האפידורל. 03:00 נכנס רופא. מודיע שאפשר להתכונן ללחיצות. אני רואה את יפעת מביאה את הערכה לקראת יציאת התינוקת, ומתחילה ממש להתרגש. 03:30 מתחילה ללחוץ. קצת מתקשה לעשות את המעבר מהשלב המנומנם בו הייתי קודם לשלב האקטיבי של הלחיצות. לוקח לי קצת זמן להתאפס... אחרי 3-4 לחיצות אני נוגעת בראש ופורצת בבכי מטורף. התרגשות, תחושה מוזרה, אמיתיות, נוכחות- כל אלה מופיעים ועולים בי ברגע אחד. זהו, זה הולך להיגמר. פשוט ככה. לא יהיה סיפור דרמטי/ טראומטי. לא יהיה מעבר למה שהיה. יפעת לוקחת את התינוקת ומארגנת אותה. מניחים אותה עלי, את יהב שלי! שלי ושל קובי. והיא כבר פה, עליי! מילים לא יטיבו לתאר ורק הדמעות זולגות. קובי מצטרף לבכי. היא מסתכלת עלי. אני נמסה באותו הרגע... יפעת עוזרת לי בהנקה. לא חשבתי אם אני רוצה להניק בכלל, אבל זה בא לי טוב. עוברת שעה שלמה ואנחנו שם בסימביוזה מטורפת. אהבה בלי מילים ותנאים, עוצמה, רכות, פלא, נס, פשוט אופוריה. אחרי שעה קובי מתלווה ליהב לבדיקות, חופית נפרדת ממני ואני הולכת למחלקה. מלווים אותי באלונקה קובי ויפעת. אני מרגישה שהאלונקה עוברת בין כל החדרים וזה משול למסע שעברתי שם בבי"ח- המיון, הניטור. כמו בסרט, הכל חוזר אחורה- מחדר הלידה, לחדר הקבלה במיון, לחדר ניטור ולמחלקה. הכל שלם, הכל נסגר. אני מצליחה לראות את הדרך שעברתי ובה הלכתי. מחכה לדרך החדשה שעוד לפני...

 _________________________________________________________________________

מאיה ורון כותבים (לאחר קורס הכנה):

קיבלנו המלצה חמה על חופית מחברה ומאוד שמחנו להכירה. זוהי הלידה הראשונה שלנו ורצינו הדרכה אישית ומרגיעה לפני הלידה. קיימנו את המפגשים אצלנו בבית, מה שתרם לאווירה הרגועה והנינוחה. בשני מפגשים חופית העבירה לנו המון מידע, באופן מקצועי ביותר, מלווה בהסברים, הדגמות, מתן תשובות לשאלות הרבות שעלו, בסבלנות ובאמפתיה. בזכותה הגענו רגועים לחדר הלידה, מלווים בטיפים רבים והרבה שקט בלב.

ממליצים בחום!

באהבה, מאיה ורון

__________________________________________________________________________

נועה ויעקב כותבים (לאחר ליווי בלידה):

בס"ד

חופית היקרה שלנו!

כעת, אחרי לידה מיוחדת ומרגשת אני סוף סוף יכולה להודות לך!!

חופית,

ברגע שראיתי אותך ידעתי שאת תהיי איתי בלידה השנייה בחיי. החיוך שלך, הרוך והנעימות שהפגנת מילאו אותי, העצות וההקשבה שלך עזרו לי מאד! גם בעלי חשב כמוני וכך החלטנו.

לקראת תקופת הלידה המתקרבת שוחחנו רבות, ידעתי שיש לי למי לפנות עם כל שאלה ובעיה.

לידתי לא הייתה פשוטה, במשך שבוע ימים אושפזתי במחלקת נשים עקב הריון עודף קיבלתי זירוזים בלי הפסקה. ומאחר ואני דתייה, מעט חששתי שתהיה לי דולה – תומכת אמיתית בשעת הלידה,  שלא דתייה (בשבת וכ"ו..) אך דווקא את הוכחת אחרת במשך כל השבוע היינו בקשר, בכל פעם שקצת התייאשתי – חיזקת אותי..

ואז הגיע הזמן להיכנס לחדר לידה- מיד הגעת כאילו באת בטיסה. היית רגועה ושלוה, מחויכת ועם הרבה רצון לעזור: הצעת לשתות, לרכך את הכאב ע"י מסאז', משפטים חיוביים וכנים זה הקטע החזק שלך! לאט לאט התקדמנו, ראיתי איך את ממש כאילו ג"כ יולדת איתי. בעלי שבלידה הראשונה היה קצת לחוץ, כעת היה רגוע יותר ושיתף פעולה נפלא – כנראה שאת דולה גם לבעלים...

ברגע שהאוצרית הקטנה שלי יצאה לאויר העולם- שמחת, חיבקת ונתת לי את התחושה שאת כאן בשבילי גם  אחרי הכל בכל זמן  שאצטרך!

אנו רוצים להודות לך מקרב הלב, היית מדהימה  ובזכותך בעזרת ה' כמובן היתה לנו לידה בריאה, נפלאה, שמחה וחיובית.        

ממליצה עלייך בחום!!!

בהחלט ארצה שתהיי איתי בעז"ה גם בלידות הבאות...

מעריכים ואוהבים-  נועה ויעקב.


 ________________________________________________________________________

נילי ושי כותבים (לאחר  קורס הכנה):

לידה בכלל וראשונה בפרט, הינה חוויה אינטימית, סובייקטיבית ומרגשת. לא תמיד זה קל או מובן מאליו להכניס "צלע שלישית" ללבטים, החששות והציפיות במסגרת הזוגית והמשפחתית. אך הבחירה בחופית ביטלה כל מחסום ואי נוחות.

מאובזרת בחיוך לבבי, ידע בלתי נדלה וסובלנות עד אין קץ הפכה אותנו דרוכים ומוכנים. עם כל פגישה צברתי יותר ויותר ביטחון עצמי וידע, בעיקר בשל העובדה שברצוני לעבור לידה טבעית, שבצידה הרבה סימני שאלה וחששות שהתבטלו אחת אחרי השנייה. חופית דאגה בכל עת שבן זוגי ירגיש - שלמרות שהתהפוכות העיקריות מורגשות אצל האישה, הוא חלק בלתי נפרד ולא פחות חשוב בתהליך ההיריון.

רכשנו ידע פרקטי מחופית שאנו בטוחים שישמש אותנו ברגע האמת, כגון: השלבים השונים בתהליך הלידה, תנוחות שונות העוזרות להקל בזמן הצירים, נקודות לחיצה בשיאצו ורפלקסולוגיה, מוצרים הומיאופתיים  תומכים והסבר מפורט על הנקה.

אני יודעת שתמיד אוכל לפנות לחופית בכל שאלה ובכל שעה. אנו ממליצים בחום רב על חופית, אל תהססו לרגע!

נילי ושי ויצברג

__________________________________________________________________________


נשים וזוגות יקרים לי מאוד, תודה לכם על השיתוף המרגש ברגעים הגדולים האלה שלכם. יודעת שאחרי לידה אין הרבה זמן, יכולת, וסבלנות להרבה דברים, והעובדה שהרגשתם צורך, ישבתם והקדשתם את הרגעים הללו לכתוב, מרגשת ומוערכת עד מאוד.  חיבוק אוהב ומעריך לכולכם, חופית.