מצג עכוז ו - B.O.T


לפני שבוע וחצי היא הודיעה לי שהעוברית במצג עכוז. שהיא נורא מבואסת, שזה מוסיף ללחץ ולחרדה, הקיימים כבר, לקראת הלידה. שהיא נורא לא רוצה לעבור קיסרי. שהיא לא יודעת אם תרצה בכלל ליווי בלידה אם היא הולכת לקיסרי. דיברנו קצת בטלפון. הסברתי גם את המשמעות של ליווי בלידה קיסרית. נתתי לה טיפים טבעיים להיפוך העוברית וטלפונים של נשות מקצוע מופלאות שעושות דיקור וטיפולי מים להיפוך. הייתה לנו פגישה מתוכננת לעוד שבועיים. לא עברה חצי שעה משיחתנו ומישהי אחרת התקשרה לדחות פגישה שהייתה אמורה להתקיים יום למחרת. אז רצה הגורל והקדמנו את פגישתנו. כבר בתחילת הפגישה היא הבינה שהיא רוצה ליווי גם אם תהיה לידה קיסרית. נתנו מקום לתחושות. עשינו עיבוד לתחושות (שבין היתר כלל גם גל כחול מקסים מפלסטלינה...), נגענו בחשש מהקיסרי. עבדנו עם הגוף ועם כל מה שעלה כאן ועכשיו. התבוננו יחד בסימני השאלה והסימנים האחרים שהגוף העלה. בחנו יחד מה הוא צריך.
ואז, נכנסה נשימה. היא הרגישה תחושת חיבור חזקה אל הקטנה, ולפתע אמרה שזה בטח נשמע קצת הזוי אבל היא מרגישה אותה זזה וכמו מתהפכת. חייכנו וקיווינו שאכן כך, אך השארנו את המקום של אי הוודאות והמחשבה שייתכן וזה לא קרה או לא יקרה. דמיינו תרחישים אפשריים וידענו שהכל יכול לקרות.  

שלשום היא הייתה בבדיקה וזה מה שהיא שלחה לי אחרי: "היא התהפכה! הכל בסדר! איזו הקלה!" התרגשתי לקרוא וכתבתי לה שמעניין אם זה קרה במהלך הפגישה כשהיא הרגישה אותה זזה ומה שבטוח זה שהיא מקשיבה לה והקשר ביניהן מרגש עד מאוד. היא כתבה לי חזרה: "גם אני חשבתי על זה שיש לנו ממש קשר, והפגישה איתך גם מאוד עזרה לי והרגיעה וחיברה אותי לעצמי ואליה :). זה היה מדהים שהקטנה הגיבה ככה לנשימות ולהתבוננות הפנימית. זה הפתיע אותי מאוד וגרם לי להבין כמה חזק הקשר בין נפש גוף ועובר. אני משתמשת בכלים שנתת לי יום יום להרגעה והתחברות לעוברית- נתת לי כלי נהדר שמכוון פנימה שעובד גם עליי וגם עליה ועל התקשורת בנינו".
בתחילת הדרך שלי בגישת ה- B.O.T, לפני כשנתיים וחצי, האמנתי בגישה הזו ובכלים שהיא נותנת לי במרחב הלידה ובחיים בכלל. היום אני יכולה לומר ללא ספק שהיא לא מפסיקה להפתיע ולעורר בי התפעלות כל פעם מחדש.
 

תינוקות מרגישים אותנו, מקשיבים לנו (במיוחד אם "אנחנו" = אמא שלהם!). לא תכננו שהפגישה הזו תגרום לעוברית להתהפך, לא הייתה לנו מטרה מראש ולא ידענו מה יהיה אבל מה שכן ידענו זה לתת לגוף את מה שהוא מבקש, עכשיו. כשאנחנו מאפשרות/ מעניקות לעצמנו את המרחב הבטוח ומתבוננות באמת פנימה, אנחנו מאפשרות תנועה אחרת, מאפשרות משהו אחר שמחכה להיות. משהו אחר שייתכן ויהיה מדויק לנו. זיכרו את המתנה הזאת. היא יכולה לעשות פלאים.